מכללת אילת
הורים באילת

גבולות ומרחבים בבית

מתי לחזור הביתה?

שלום רב, אני מנחה קבוצות הורים באילת ושמי אבנר נחשון.

השבוע היה לי הכבוד לשוחח עם קבוצת הורים וילדים, שיחה לא פורמלית, בנושא גבולות.AA042091

הכל החל בשאלה של נער (14) ששאל אותי לגבי שעת חזרה. ליתר דיוק , הוא שאל אותי, כמנחה בקבוצה ההורים של הוריו, מה עמדתי לגבי שעת חזרה ביום שישי.

שאלתי אותו מה עמדתו. הוא אמר שלדעתו לא צריך להגביל. הדבר היחיד הוא שהוא (הנער) יהיה מחויב להודיע מתי הוא חוזר ושהוא יהיה מחויב לעמוד בהתחייבות זו.

שאלתי את האב והוא טען בכל תוקף שהוא, האב, אחראי על הילד ולכן הוא יחליט מתי הילד יחזור לפי שיקולים שלו.

ביקשתי מהילד לשבת בצד ולכתוב מה השעה שהוא היה רוצה לחזור בה ושיסביר למה. במקביל, שוחחתי עם האב ושאלתי מה השעה שהוא חושב שהילד צריך לחזור. האב הסביר שהילד הולך לפארק שחמון ולכן האבא עומד על כך שעד 00:30 הילד יהיה בבית. "חייבים גבולות!, אחרת הם הולכים לאיבוד" אמר האב.

הילד חזר עם הפתק ובשורה התחתונה הוא כתב שהוא רוצה לחזור בחצות אולי גג עד חצות וחצי.

עכשיו נשאלות שתי שאלות:

  1. האם באמת צריך גבולות
  2. איך קובעים את הגבולות.

ראשית, אין ספק שצריך גבולות. גבולות נותנים לילד ביטחון בחיים. ילדים ללא גבולות הם לא ילדים חופשיים אלא ילדים מוגבלים מאוד.

גבולות מסמנים את המרחב בין מותר לאסור, המרחק בין אפשר ללא מקובל.

תארו לעצמכם ילד שלא הוצבו גבולות ברורים בביתו. כלומר הוא אינו יודע מה מותר ומה אסור, על אותו מעשה ממש יום אחד יצחקו איתו, ביום אחר, לא יגיבו וביום נוסף, הוא יחטוף עונש. ילד כזה לא יודע מהו המרחב הבטוח שלו.

ילד שלא יודע מה המרחב הבטוח שלו נשאר במקום אחד, במקום הבטוח שלו במקום שבו בוא יודע שלא יקרה לו כלום, הוא לא יפגע.

נניח שיצאתם לטיול בתל אביב, לקחתם מדריך, אתם בקבוצה של 25 איש והולכים ברגל. בגלל הצפיפות אתם נאלצים ללכת על שפת המדרכה. האם אתם מסוגלים להקשיב למדריך? ודאי שלא. אתם עסוקים בלבדוק שאתם לא נופלים, שמכונית לא עוברת ועוד.

אבל כשאתם הולכים על מדרכה רחבה, ברור לכם היכן עוברות מכוניות ומעבר לכך יש מרחב בטוח וגדול, אין לכם בעיה להקשיב.

כך גם הגבולות. כשהם רחבים וברורים לילד יש מרחב שבו הוא חש בטוח ויכול לתפקד, יכול לפנות זמן להתפתחות שלו ולא להיות עסוק בהישרדות.

בכלל אני ממליץ להפסיק לדבר על גבולות ולהתחיל לקבוע לילדים את המרחב שלהם. בפועל זה אותו הדבר אלא שגבולות מגבילים ומרחב פותח, גם בסמנטיקה וגם בתחושה.

מהו המרחב הנכון ואיך קובעים אותו.

אין כללים אחידים להנחת המרחב, כלומר שום פסיכולוג לא קבע טבלה של שעת שינה בהתאם לגיל או טבלה של שעת חזרה הביתה וכדומה. יש כללים עקרוניים ואחריהם אנחנו ההורים צריכים לחשוב על הדברים שאנו מאמינים בהם.

הכלל הראשון מאחורי קביעת המרחב הוא השאלה אם יש צורך בכלל. אם יש נושא שהילד מתנהל בתוכו בצורה שמקובלת עלינו הרי שהילד יודע לקבוע את המרחב בעצמו בצורה בוגרת ואין שום צורך שנתערב. למשל, אם ניקח את הדוגמה של הילד מתחילת המאמר הרי, שאין שום צורך בקביעת מרחב. הילד אומר להוריו, אני יוצא, הוריו שואלים לאן , אם מי ומתי אתה חוזר. מקבלים תשובה: " עם יוסי ומאיר והכיתה, לפארק ועד חצות אני בבית ". נשיקה , להתראות ותהנה.

הכלל השני הוא: מאחורי כל מרחב שאנחנו קובעים חייב להיות היגיון. שאלו את עצמכם , למה אני עומד על כך שהילד יחזור הביתה ביום שישי ב 23:00 כשכל חבריו חוזרים ב 24:00. אם התשובה הכי טובה שלכם היא "כי כך אני רוצה" או  "כי אני מחליט בבית" יש לכם בעיה עם מרחב שאין מאחוריו היגיון את כוח.

מרחב לא נועד להיות סמל כוח של השלטון בבית.

אם התשובה לשאלה היא: כי בשעה 23:00 אני הולך לישון ואני רוצה לראות את הילד שלי כשהוא חוזר הביתה לצורך פיקוח ולביטחון שלו, אז יש היגיון ויש סיבה לקביעת המרחב בתחום זה.

ההיגיון יכול להיות שאחרי השעה 23:00 מגיעים לפארק נערים בוגרים ומתחילות תופעות שליליות ושוב יש היגיון רב בקביעת התחום והמרחב הזה.

שימו לב, ההיגיון לא נועד "למצוא חן" בעיני הילד אלא על מנת שיהיה לנו ברור מה אנו רוצים. לעיתים, כאשר נבין את ההיגיון נוכל לבחון אותו מחדש ולראות אם תחומי המרחב עדין רלבנטיים.

מעבר לכל זאת חשוב להבין שגבול ומרחב אינם שווים דבר אם אין מי שמפקח עליהם אבל על כך , בשבוע הבא.

לסיכום, על תזרקו גבולות סתם באוויר. כאשר הילד פונה אליכם באלה, עדיף לקחת זמן וחשוב לפני שמגבילים או פותחים מרחב.

 

 

מעוניין בדיוור

השאירו את פרטיכם כאן ונצגינו ישובו אליכם בהקדם

Simply-Smart | בניית אתרים | קידום אתרים