מכללת אילת
הורות ביום השואה

איך לספר לילדים על השואה

מאת: אבנר נחשון, מנחה קבוצות הורים

 

איך לספר לילדים על השואה.
ביום רביע הקרוב נציין כולנו את יום השואה.
יש וויכוח רב בין אנשים ובעלי מקצוע רבים לגבי הגיל בו אנו אמורים לשוחח על כך עם הילדים שלנו.
אקדים ואומר שלדעתי אין צודק ולא צודק, אין נכון ולא נכון, כל הדעות הן לגיטימיות.
המחלוקת אינה פשוטה.
עוד אקדים ואומר שהוויכוחים אינם בנוגע למה שקורה בבית, בין ההורים לילדים. הוויכוח הוא על השאלה באיזה גיל צריך להכניס את נושא השואה למערכת היחנוך.
חשוב להבין, בגן הילדים שבו נמצאים הילדים שלנו יש מגוון רחב של ילדים ורמת המוכנות שלהם היא שונה ומכאן הדיון. 200306960_001
במאמר זה אני לא מתייחס לשאלת הגן אלא לבית, למקום שבו אנחנו פוגשים את הילד הפרטי שלנו, מה אומרים, על מה מדברים, איך מייצרים חוויה בלי להפחיד.
ראשית, בואו נדבר על המושג "לדבר". זכרו, לדבר או לשתף ילדים זה אחד הדברים החשובים ביותר בתפקיד ההורי. מערכות היחסים של כולנו מבוססות על תקשורת, מלל, העברת מסרים האחד לשני. ילד שגדל בבית של שתיקה – ישתוק גם כשיתבגר. ילד שגדל בבית של הסתרה – יסתיר וידחיק גם בבגרותו. ילד שגדל בבית שיש נושאים שלא מדברים עליהם – כשיהיה מבוגר והורה, יבחר גם הוא נושאים שלא מדברים עליהם.
הנושאים שאנחנו בוחרים לא לדבר עליהם אלו הנושאים שלא נוח לנו איתם. לא נוח כי זה מביך, כמו מין, לא נוח כי קשה להסביר כמו שואה, לא נוח כי אולי זה יגרום נזק כמו מוות.
לא לדבר על נושא זה רק דחיית הקץ. זה לא באמת. כי בסוף הילד/ה יקימו יחסים, הם ייתקלו במוות וכן, הם ישמעו את הצפירה ביום השואה וביום הזיכרון.
חישבו רגע, מי הייתם רוצים שישפיע על הילד שלכם, יכוון אותו, ילמד אותו. על מי אתם רוצים שהילד שלכם יסמוך אם לא עליכם.
אז הנה האמת הפשוטה: האדם שילד סומך עליו הוא האדם שאומר לילד את האמת גם כשהיא לא נעימה או קשה. בחברת אדם כזה, הילד חש ביטחון וחופש. למה??? כי הילד יודע שאדם זה הוא אותנטי, אין הפתעות, אין הסתרה.
זכרו, ביום השואה הילד ישמע צפירה, יראה תכניות טלוויזיה ויחוש את האווירה לכן שתיקה מצדכם תראה לו לא טבעית, לא מובנת ויכולה ליצור אצלו תחושה של הסתרה. איפה שיש הסתרה של הורים נוצרת דרמה של ילדים.

 

אחרי שהבנו שחשוב לדבר עם הילד. בואו נראה איך עושים זאת:
הכנה:
• בדקו מה רמת המוכנות של הילד, אתם מכירים אותו. האם הוא מדבר על נושאים כאלה, האם הגיב בעבר לנושאים קשים? איך, מה יכולת ההכלה שלו, עד כמה הוא נכנס לדרמות.
• האם הילד העלה את הנושא או שזה בא מכם.
• האם במשפחה או אצל חברים שהילד מכיר יש קרבה או היסטוריה הקשורה לשואה.
• האם שוחח על כך בגן/כיתה או יש כוונה כזו. (את זה ניתן לבדוק גם עם הגננת/מורה.

 

בהתאם לבדיקה ניתן לעשות את הדברים הבאים:
• לשאול את הילד אם הוא יודע מה זה יום השואה
• לספר לו שביום רביעי יש צפירה ועומדים דום. הוא מן הסתם ישאל למה והינה סיבה לפתוח בסיפור קליל.
• אפשר להקריא סיפור ילדים הקשור לנושא
• אפשר לתרגל איך עומדים, זו צורה משחקית שמקלה עליו.
• בגיל הרך, אפשר לא להשתמש במילים מרת, השמדה, רצח ובמקומם אפשר לומר "לקחו אותם" במקום מכנה השמדה, דברו על מחנה ריכוז – מקום שבו רכזו את היהודים.
• אתם יכולים להשוות את הסיפור לסיפורו של המן שאותו הילד מכיר. גם שם רצו להרוג את כל היהודים.
• חשוב לתת תיקווה, להתמקד בכך שמדינת ישראל קמה, היהודים ניצחו וכדומה.

 

חשוב מאוד לא להתעקש לספר, העלו את הנושא, דברו מעט, אם זה לא מעניין את הילד, עזבו את העניין. מה שחשוב בוא שדיברתם על הנושא, הפכתם אותו ללגיטימי לשיחה בבית, זה בסדר לשאול, לשתף ברגש ובתחושות.

מעוניין בדיוור

השאירו את פרטיכם כאן ונצגינו ישובו אליכם בהקדם

Simply-Smart | בניית אתרים | קידום אתרים