מכללת אילת
חינוך בגיל הרך

חינוך בגיל הרך אילת

מאת: אבנר נחשון מנחה קבוצות הורים, בוגר הסמכות הורית החדשה ומדריך הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז.

כמה פעמים שמעתם את המשפט שאומר: " חכו שיגדלו, ככל שיגדלו הצרות גדלות איתם...".

גם לי אמרו את זה פעמים רבות ואני נוכחתי שאמירה זו אינה מדויקת. מדוע?200247044_001

הכלי החשוב שיש לנו בחינוך ילדים זו התקשורת. תקשורת בין הורה לילד. התקשורת עם בני נוער, קשה ככל שתהיה, עדין מתקיימת במסגרת תקשורת רגילה וברורה כלומר, בני הנוער מבינים מה אומרים להם, הם אולי לא מסכימים, לפעמים מורדים אבל אין מכשול של הבנה ותקשורת משותפת.

עם קטנים, הסיפור אחר. אנחנו , ההורים, צרכים פעמים רבות להתאים את השפה שלנו לילדים כך שיבינו מה אנחנו רוצים.

השאלה "הבנת אותי" היא מאוד רלבנטית כי לא תמיד הם מבינים.

נקודה נוספת היא שאלה שאומרים ש "הצרות עם הקטנים קטנות" אומרים זאת מתוך חשיבה שקל יותר לשלוט ולתמרן את הקטנים בכל מיני איומים מצד אחד והבטחות (שלא לומר שוחד) מצד שני.

ובכן, מי שמנהל את ילדיו בצורה זו בגיל הצעיר, אכן , רוב הסיכויים שבבגרות הבעיות יהיו יותר גדולות.

אז הנה כמה רעיונות על קצה המזלג בתפיסת החינוך לקטנטנים:

  • ילדים הם סך הכל אנשים נמוכים – תובנה חשובה זו אומרת הכל. דברו אל ילדכם כמו שאתם מדברים אל מבוגר. התאימו את התוכן ליכולת ההבנה שלהם תנו להם כלים  חזותיים להבין, ככלל, דברו אליהם בקול הרגיל שלכם, לא בקול ילדותי. הסבירו להם את הדברים כמו שהם, אל תסתירו. בעיקרון, התייחסות אל ילד כמבוגר מאפשרת לו להתפתח, הוא חש שבוטחים בו, הביטחון העצמי שלו והעצמאות שלו מתפתחים בהתאם.
  • ילד הוא ישות עצמאית עם צורך במרחב אישי – החשיבה שאנו צריכים לשלוט ולנהל כל היבט בחייו של הילד היא חשיבה שמסרסת את היכולת של הילד לפתח את עצמו. אם יש הורה שמחליט בכל דבר הרי שהוא לא צריך לחשוב, לבחור ולקבל החלטות כתוצאה מכך, בגיל מבוגר יותר יהיה לו קשה יותר לנהל את עצמו. הורים רבים אומרים, " כשיגדל אני אשחרר" זה בדרך כלל לא עובד כי קשה לנו ההורים לוותר על השליטה. הנכון הוא לשלוט בחלקים מסוימים ולהשאיר לילד לקבל החלטות בחלקים אחרים. תנו לילד אפשרות לבחור ולקבל החלטות שקשורות אליו כמו לאיזה חבר ללכת, באיזה משחק לשחק, באיזה סדר לסבן את הגוף, שיטת סידור החדר ועוד. שימו לב גבולות הם דבר חשוב אבל בין הגבולות חייב להיות מרחב בו הילד יכול לבטא את עצמו כלומר לקבל החלטות.
  • ילד רוצה להיות בעל ערך – ילד לא מעוניין "לדעת" שהוא חשוב לכם ולחברה, הוא רוצה להרגיש את זה. הדרך לעשות זאת היא לשתף אותו בהתלבטויות, להתייעץ אתו על כל מיני דברים ואפילו לבקש ממנו עזרה. ילד שמרגיש שהוא חלק מהעשייה, מתהליכים שקורים בבית מרגיש שיש לו משמעות. אפשר להתייעץ על המון דברים כמו בחירת בגדים לגן, מה להכין לצהרים, לאן ניסע לטייל ועוד. חשוב לתת לילד אופציות ולא להשאיר את זה כשאלה פתוחה. לדוגמא, לא נשאל ילד לאן ניסע לטייל השבת אלא נשאל אותו מהכדאי, ירושלים או טבריה. מתן אופציות מקל על הילד לבחור ועלינו מלא לקבל תשובות לא רצויות כמו "ניו יורק".
  • מי שרוצה סמכות חייב גם לשאת באחריות – אם המשפט הזה נשמע לכם שייך לעולם המבוגרים אז שימו לב, הוא חשוב שבעתיים לעולם הילדים, מדוע? על מנת שמבוגר ידע לשאת באחריות הוא מוכרח ללמוד אות בגיל צעיר, בכל גיל.

אז איך נלמד קטנטנים לשאת באחריות? אצל קטנים נקרא לזה "לתקן" הרעיון המרכזי הוא שבכל פעם שאני מקלקל משהו אני צריך לתקן אותו. כאשר הילד עושה משהו שפוגע באחר אנחנו מגדירים לו את זה " קלקלת לו" למשל, כשילד מעליב ילד אחר או מכה אותו אנו נגיד לו שהוא קלקל לו את המצב רוח, את התחושה. בוודאי שנגיד את זה אם הילד שבר או קלקל משהו מוחשי. לא משנה היכן הפגיעה התקיימה, בבית, הגן או אצל החבר.

ההגדרה היא שאם הילד קלקל הוא חייב לתקן. נדבר אתו, נסביר לו שכשמקלקלים חייבים לתקן וניתן לו את האפשרות להציע איך לתקן. כל רעיון שיציע יתקבל ובלבד שהתיקון יהיה מעשי (אין להסתפק בבקשת סליחה). אם לילד אין רעיונות, אתם יכולים להציע. לאחר מיכן יש לבצע את התיקון. זה יכול להיות ציור, עוגת סליחה שתכינו יחד, מתנה קטנה שתכינו, כל דבר פיזי. בסופו של תהליך הילד ייתן למי שהוא פגה בו את התיקון ויסביר לו שזה על כך שפגע בו.

אם הילד מסרב, נכין אנחנו משהו קטן ואנו, ההורים נגיש את התיקון. המסר לילד הוא שאם קלקלנו , אנחנו מתקנים.

לסיכום אומר, התייחסו אל הקטנים כאילו הם גדולים, הנגישו להם את המצבים כך שיבינו אותם.

 

מעוניין בדיוור

השאירו את פרטיכם כאן ונצגינו ישובו אליכם בהקדם

Simply-Smart | בניית אתרים | קידום אתרים